״הוא נושך?״ הבחור עם החולצה הירוקה התקדם לאט, מציע את גב היד לרחרוח.
״לא, מה פתאום״ שיחררתי את ההדק הרצועה, ונתתי לגוש הפרווה האפור להתקדם קצת ולרחרח בעניין את היד המושטת.
״איזה גזע זה?״ הבחור החל מעסה את ראשו של אלפרד, מגרד מתחת לאוזניים השמוטות.
״לא בטוחה, יש בו כל מיני... הוטרינר אמר שהוא בעיקר כלב ציד סקוטי, בגלל זה השיער, אבל הוא שמן אז בטח יש בו גם קצת לברדור...״ השתתקתי, הבחור סתם מנסה להיות נחמד ואני פה אוכלת לו את הראש.
״הוא חתיך״ הבחור חייך, חייכתי חזרה. גם אתה, חשבתי. כנראה שאחרי הכל זה היה רעיון לא רע לאמץ את היצור חסר החן.
״ברור״ אמרתי ״אלפרד חתיך עולם״ שחררתי עוד קצת את הרצועה. הבחור התכופף, ואחז את ראשו של אלפרד בין ידיו.
״אה, רק אל תיגע לו ב....״ ניסיתי למשוך ברצועה אבל היה מאוחר מדי. הבחור נאנק בהפתעה כששיניים כהות אך נחושות ננעצו בכף ידו.