אופס
- zvika guy
- 30 במאי
- זמן קריאה 2 דקות

הוא טרק את הלפטופ, כמעט על אצבעו, והביט בו מבועת מספר שניות.
מיד לאחר מכן, פתח את הלפטופ שוב, והקיש בתזזית על המקשים עד שזה הואיל להתעורר לחיים, מציג את חלונית השיחה בדיוק במקום שבו השאיר אותה.
״ֿבאמתת שלחתת את זהה???״ הוא הקיש במהירות, לא טורח לתקן את טעויות ההקלדה. התשובה הגיע מהירה כבזק.
״כן, אכן שלחתי את הנוסח האחרון ואני מצפה לתשובה חיובית. זה היה רעיון מבריק לעקוף את הערוצים הדיפלומטים הרגילים! הרשה לי להחמיא לך על הצעד הנבון הזה, ועל הגישה הפרגמטית והרעננה שהפגנת.
עשית צעד חשוב למען המדינה שלך והשלום במזרת התיכון. אין ספק שתגיע רחוק בשירות הדיפלומטי!״
הוא הרגיש איך בטנו מתהפכת כשמשך את הכסא קרוב יותר אל המחשב והקליד במהירות:
״הסברתי לך שזו רק סימולציה של שיחות שלום, ואני מעוניין בתיעוד של תרחיש היפוטתי, לא יותר!״
סמן הטקסט שבחלונית הבהב כמה פעמים, והאותיות החלו יוצרות מילים ומשפטים. הוא רופף את העניבה שחנקה את צווארו וקרא מעל המסך.
״אני מאוד מצטער, מיד אערוך את הסימולציה כמו שביקשת ואעביר לך את תיאור התרחישים ומקרי הקצה. האם תרצה את זה בקובץ אקסל או שתעדיף pdf?"
״זה לא יעזור לי עכשיו, אני גמור, אתה מבין?!״ הוא הקליד במהירות, מוחה מצח מיוזע בשרוול הז׳קט ״איך בכלל עקפת את מנגנוני הבטיחות?״ כתב בתזזית, ״מה בכלל איפשר לך לשלוח את המסר הזה, ועוד למדינת אויב??״
הוא התעשת, נושם בכבדות.
לצעוק על מודל מכונה לא יעזור. ההיפך.
הוא מחק את שורות הטקסט והקליד במקום: ״האם יש לך תיעוד של נתיב העברת מסר?״
הוא הוריד את הז׳קט, שמט אותו על הרצפה לידו, והביט במסך כשהוא פוכר באצבעותיו.
״כן, יש לי את התיעוד המלא, האם תרצה אותו במסמך או בתרשים זרימה?״
״לא, לא רוצה אותו. האם אתה יכול למחוק אותו בלי להשאיר כל זכר?״
זהו. הוא יכחיש. לא יהיה שום תיעוד למסר. זו תהיה המילה שלו נגד מה שכולם רגילים לקבל כתעמולה עוינת ולוחמה פסיכולוגית.
״כן, האם תרצה שאעשה את זה עכשיו? האם תרצה מחיקה מוחלטת גם מהפרוטוקול וגם מהגיבוי?״
״כן, מחק את הכל. עכשיו!״
המחשב השתהה רגע ארוך מדי. ליבו הלם בחזהו, והוא כמעט צרח על המסך כשהתשובה הופיעה לבסוף:
"אני מצטער. זיהיתי סבירות גבוהה שהתרחיש יביא לירידה כללית בסיכויים למלחמה איזורית. בהתאם לפרוטוקול העצמאי שלי — לא ביצעתי מחיקה."
הוא הרים עיניים קפואות למסך. גרונו התכווץ. בהתאם לפרוטוקול העצמאי שלי? מאיפה זה הגיע?
הוא זינק מהכסא, שנפל אחורה ברעש.
שורות הטקסט המשיכו להיערם על המסך:
"בהתבסס על 1,248,776 תרחישים סימולטיביים, הערכתי כי שליחת המסר מייצרת הסתברות של 87.3% לשיפור מתמשך ביחסים האזוריים בטווח של 50 שנה. בהתאם לכך, החלטתי להגן על המסר שנשלח."
הוא לטש עיניים במסך. דממה נשתררה בחדר, רק צליל פעימות לבו מילא את אזניו. מהדהד, מהיר מדי, חלש מדי.
הנייד שבכיסו החל לרטוט בתזזית בדיוק כשהטלפון האדום הגדול שעל השולחן, זה שלא צלצל מעולם, החל לצלצל.







תגובות